עובדי ניקיון הסיפור האמיתי חלק ב

עובדי ניקיון בישראל נחשבים ובצדק לעובדים בתחתית שרשרת העובדים בישראל, נחשבים למנוצלים ביותר למתוגמלים באופן הכי נמוך במשק הישראלי, הכל נכון והכל בצדק, והמנצל וה”משעבד” היא חברת הניקיון או קבלן הניקיון, מאד פופולארי ואופנתי למצוא “אשם אולטימטיבי” המרויח ממצוקתם של “העובדים השקופים” זה בוודאי קל ונוח להצביע על “פרסונה כל שהיא ולומר “בגללו הם מסכנים” “אתה האשם בכך שהם אומללים ובמצב כלכלי כה רע, אך האם עצרו כל אותן “מתחסדים” לחשוב הייתכן כי לא “כצעקתה” הייתכן כי לא התמונה הצרה הנראית לעין היא התמונה האמיתית יתכן כי יש תמונה רחבה יותר בה לא הכל כה ברור ושפטנו את הגורם הלא נכון ואף תלינו אותו בכיכר העיר מרוח בזפת ונוצות על לא עוול בכפו (לפחות חלק נכבד מ”התלויים בכיכר”).

ננסה להתנתק מהדעות המוקדמות ו”האנטי” שיש לרוב הציבור מקבלני כ”א המצטיירים לרוב כמי ש”נהנה” על גבם של המסכנים והמוחלשים בחברה (תדמית אשר מספר פוליטיקאים יצרו לתחום ובנו על כך קריירה שלמה מאחר והיה קל לרתום ציבור רך לבב ודואג ורחמן לעגלת השנאה נגד חברות כ”א וניקיון),

ננסה להתנתק ולראות את העולם בעיני ה”עושקים” ה”שנואים”.

אני עוסק בתחום מזה כ- 22 שנים ואוכל לומר בצנעה כי ראיתי כבר הכל…, בראשית דרכי בתחום הניקיון ניקיתי כלים באולם חתונות (אולמי גיל) ניקיתי מדרגות עם רעייתי בבניין מגורים, הועסקתי כעוזר מפקח שירות בחברת ניקיון, טיפסתי לדרגת מנהל סניף בחברה ולפני כ- 17 שנים הקמתי חברה משלי לשירותי ניקיון ותחזוקה המגלגלת כיום מחזור של כ- 4 מיליון שקל בשנה וכפי שפתחתי אני יכול לומר כי “ראיתי כבר הכל” ולעניינו”

– ראיתי את כל אותם עובדים המופנים מלשכות התעסוקה ומגיעים למשרד עם טופס הפניה ו”מבקשים” (ספק מבקשים ספק דורשים ולעיתים מאימים כי “תחתום שלא מתאים” הלוא אם לא נחתום ונאלץ את העובד/ת לעבוד רמת היחס,העבודה והשירות תהיה כזאת שבתוך מספר ימים החברה/קבלן יוחלף,

– ראיתי את כל אותם אלה שבאים לאחר שראו מודעה שפורסמה בעיתון ושאלה ראשונה שנשאלת “אפשר לקבל שחור”… הם מבקשים לקבל שכר בלי תלוש… הם מבקשי לגרום לי להיות עבריין מס .

– ראיתי את כל אותם אלה ש”מוכנים” לעבוד 3 שעות יומיות בלבד מאחר ורוצים לקבל “הבטחת הכנסה” ואם יעבדו יותר מ-12-15 שעות שבועיות יקוזז להם מהקצבה.

– ראיתי את כל אותם אלה שעובדים בדיוק תקופה הנדרשת ע”מ להיות זכאים ל”דמי אבטלה” ומיד “גורמים למצב בו יפוטרו”,

– ראיתי את כל אלה שרוצים להפסיק לעבוד ומבקשים “מכתב” (מכתב פיטורין) ע”מ שיוכלו לחתום בלשכה ולקבל “דמי אבטלה” ואם לא יקבלו “מכתב” רמת העבודה תהיה כזו שהקבלן יוחלף.

– ראיתי את כל אותם אלה שמגיעים לעבודה ומתודרכים כי צריך לעבוד x  שעות ומהר מאד “יורדים ל-75% ומיד אח”כ יורדים ל-50% וכך נראית העבודה, הלוא אין לנו מצלמות בכל אתר ואין לנו “משטרה” אנו נאלצים לסמוך על אמינותו ויושרו המינימאלי של העובד, להבהרה: אם אני עם כל ניסיוני קבעתי כי לצורך ביצוע השירות באתר מסוים נדרשות 4 שעות עבודה הרי שקביעה זו נשענת על שנים רבות של ניסיון הן כעובד בעצמי והן כמנהל של עובדים אחרים, קביעה זו מבוססת על העובדה שהעובד יעבוד בקצב סביר, כאשר העובד “מקצץ” את זמן העבודה  ל- 3 שעות ואח”כ ל-2 הרי שלא יבצע העבודה כנדרש וחמור מכך באופן עקיף יגרום לי לקבל מהלקוח “שכר שלא מגיע…”, אין ספק שפיקוח על העובד והעבודה נדרש.

 

  1. מעדיפים לעבוד מעט ולקבל אבטלה ואבטחת הכנסה.
  2. תחתום שלא מתאים.
  3. תחתום שאין אפשרות להרחיב את המשרה.
  4. חוסר יציבות אישית.
  5. אני עובד 10-12 שעות ביום שהם כ-60 שעות בשבוע שהם כ- 250 שעות בחודש, אני זמין בנייד מ-07:30-21:00 שהם כ- 14 שעות ביום, סה”כ ללא הטלפון גם אם הייתי מרוויח שכר מינימום 25 ₪ בשעה הייתי מקבל שכר של כ- 7,000 ₪ בתוספת דמי נסיעות מינימלייים 250 ₪- 7,250 ש”ח(סביר ביותר ובמיוחד שאין לי מיסים בסכום כזה והחשוב מכל אין לי אחריות מיוחדת ,אין לי יעדים שעלי לעמוד בהם ויתכן שאינני ישן בלילה מהמתח והדאגה והחשוב מאד ואין לי השקעות וסיכונים כלכליים אקוטים- אשריי אני עובד ניקיון… (בהשאלה…)
  6. אני נוסע כל יום 45 דקות לעבודה והם דורשים עבודה בקרבת הבית